אבני מדרך הן דרך דקורטיבית לעיצוב דרכי גישה בגנים ובגינות. סוגי האבנים המתאימים כאבני מדרך הם סלעי משקע שטוחים או מטמורפיים כגון אבן גיר, ציפחה וקוורץ. לסוגי האבנים השונים תכונות חשובות כגון התנגדות להחלקה ומקדם ספיגת מים נמוך, מרקם וחוזק שחשובות הן לעיצוב והן לנגישות של שביל אבני המדרך. בחירה בין אבני מדרך שקועות לבין אבני מדרך בולטות אינה אסתטית בלבד אלא כוללת שיקולים שביניהם המטרה בהצבת האבנים, מיקום השביל, נוחות הגישה וכדומה.
סוגי אבני מדרך ומיקומן בשטח
אבנים רבועות מתאימות יותר למדרך נוח ובשל הקווים הישרים והאלגנטיים שלהן הן מתאימות להצבה מעל פני השטח.
אבני מדרך טבעיות ובולטות מתאימות למשטחים חשופים או מכוסים בצמחייה.
אבני מדרך שבורות הן בעלות מבנה לא אחיד שאינו נוח למדרך, ולכן נמצא אותן פעמים רבות כאבנים שקועות במלט או מוקפות בחצץ.
כאשר מציבים אבני מדרך במדשאה, חשוב שגובה האבנים יתאים לאופן כיסוח הדשא. אבנים גבוהות מדי אינן מאפשרות מעבר של מכסחת דשא, אם הן שקועות מתחת לפני המדשאה, הן יתמלאו במים בזמן השקייה ובעונת הגשמים. לכן חשוב להציב את המשטח העליון שלהן מעט מעל גובה פני הקרקע.
איך לייצב את האבנים
לייצוב האבנים השקועות או הבולטות חשיבות דקורטיבית אבל ישנן גם סיבות בטיחותיות שמצריכות לייצבן במקומן, בעיקר מכיוון ששביל שאינו יציב לא מאפשר מעבר נוח ובטוח. אחת הסיבות העיקריות לחוסר יציבות של אבני מדרך היא גשמים שמרטיבים את האדמה וגורמים לשקיעת. ישנן כמה שיטות לייצוב האבנים, החל בהנחת אבנים על הקרקע וכלה במילוי השביל במלט:
- ייצוב אבני מדרך שקועות
חפירת בור באדמה, הנוחת האבן וייצובה היא הדרך הפשוטה ביותר להנחת האבנים. אם אין מדובר באדמה אלא בחול קל יש להוסיף חצץ. בדרך כלל חופרים בור בהתאם לעובי האבן, וממלאים בחצץ שמעליו שכבה של כשני סנטימטר אדמה מתחת למשטח האבן. חיזוק מסיבי של אבני מדרך יכול להתבצע באמצעות מילוי חפירת האדמה במלט והידוק האבנים באמצעות מכבש.
- ייצוב אבני מדרך בולטות
את האבנים אפשר להניח על שכבת אדמה בגובה 3 ס"מ מעל הקרקע. יש לוודא את מיקומה היציב של האבן. מיצבים את האבנים באמצעות הוספת אדמה או תערובת חצץ מתחתיהן ובשטח שביניהן. דרך בטוחה יותר לייצוב האבנים היא להוסיף 2 ס"מ טיט מתחת לאבן. אבנים מרובעות וגדולות יותר אפשר לייצב באמצעות מילוי השטח שמתחת למרכז האבן בתערובת של מלט וחול.
השוואה בין אבני מדרך שקועות ובולטות
בחירה באופן הצבת האבנים תלויה בין השאר במיקום השביל. הצבת אבני מדרך בולטות במדשאה מקשה על כיסוח הדשא, בעוד אבני מדרך שבורות יוצרות מבנה אקלקטי למדי ולכן מתאימות יותר לשביל שקוע.
לאבנים מוגבהות יתרון בכך שהן סופגות פחות לחות וטחב מאבנים בגובה פני האדמה. הן גם נראות יותר לעין ואינן "נעלמות" בקרקע ולכן נוחות יותר למדרך.
לעומתן, אבני מדרך שקועות משתלבות יותר בנוף הטבעי, הן נטמעות כמעט בכל סוג עיצוב נוף, אם באדמה ללא צמחייה או המכוסה צמחייה.
אפשר להשתמש באבנים טבעיות לא מסותתות ובעלות צורה לא אחידה ולהציב אותן על אדמה יציבה במרחקים נוחים למדרך ולרוב ללא צורך בייצוב מיוחד של האבנים.
